מהו חג החנוכה?

חנוכייה, משחקים ומסורות

מאת שרה ראשבה | 3 בנובמבר 2024 | זמן קריאה: 7 דקות

חנוכה סובב סביב שני נסים: ניצחונו המופלא של העם היהודי על אנטיוכוס והצבא היווני, ונס פך השמן. לאחר המלחמה, היהודים מצאו רק פך קטן אחד של שמן טהור בבית המקדש. פך קטן זה בער באורח פלא במשך שמונה לילות שלמים, וזו הסיבה שחנוכה מכונה לעיתים ״חג האורים״.

מה משמעותו של חג החנוכה?

שורש המילה חנוכה הוא חנ״ך — להקדיש. לאחר המלחמה והשבת ירושלים, היהודים חנכו מחדש את בית המקדש. ישנם הסברים נוספים למשמעות המילה חנוכה. לדוגמה, חנוכה היא ראשי תיבות של ״חנו בכ״ה״ — היהודים נחו בכ״ה בכסלו, היום הראשון של חנוכה.

יש התוהים האם חנוכה דומה לחג המולד: שניהם נחגגים באורות ובמתנות, ושניהם חלים סמוך להיפוך החורף בדצמבר. אבל מקורו של חג החנוכה מראה לנו שיש לו משמעות עמוקה בהרבה, ההופכת אותו לחג חורף יהודי שונה מכל האחרים.

הרב פורמן דן בשאלה מה באמת מהותו של חג החנוכה בסרטון שלו. הנה קטע קטן:

מסתבר שיש למעשה שני נסים שאנחנו חוגגים. אנחנו חוגגים את נס פך השמן. אבל אנחנו גם חוגגים את נס המלחמה. ואם תסתכלו בתפילת על הניסים, שבה אנחנו מדברים על מה שאנחנו מציינים, אנחנו מציינים את ניצחון המעטים על הרבים, החלשים על החזקים. אנחנו גם מציינים את הנרות — ״והדליקו נרות בחצרות קדשך״; היהודים באו אחר כך והדליקו נרות.

אז זה קצת מבלבל. מה בעצם אנחנו חוגגים? את נס הנר או את נס המלחמה? כנראה שאת שניהם. אז איך הם חיים יחד?

אם מישהו היה שואל אתכם, ״מה באמת חוגגים בחנוכה?״ קצת מוזר שיש חג אחד לכבוד שני דברים שונים לגמרי. או אולי הם לא שונים לגמרי. אולי השניים קשורים זה לזה בדרך כלשהי. היה מספק לדעת שהניצחון במלחמה ונס הנרות הם שניהם השתקפויות של אותו הדבר.

יש דבר אחד מאוחד שאנחנו חוגגים בחנוכה; הנרות הם היבט אחד שלו, המלחמה היא היבט האחר. אבל מהו אותו דבר מאוחד?

הרב פורמן מעמיק בתעלומה הזו בסרטון שלו: מדוע אנו חוגגים נס כל כך קטן?

סיפור חג החנוכה

כאשר אנטיוכוס השלישי, מלך סוריה, הביס את מצרים, הוא השתלט על יהודה ועל היהודים שבה. בתחילה הותר לעם היהודי לקיים את דתו בחופשיות — ברמה האישית וברמה הקהילתית בבית המקדש. זו הייתה תקופה שקטה יחסית לעם היהודי. אבל אם אנחנו יודעים משהו על תולדות העם היהודי, השקט אינו מאריך ימים.

השקט נקטע כאשר אנטיוכוס הרביעי והיוונים גברו על הסורים — הם פלשו ליהודה והשתלטו על ירושלים ועל בית המקדש. אנטיוכוס הרביעי אסר את ברית המילה וציווה להקריב חזירים על מזבח המקדש — מעשה חילול.

קשה לא פחות מהרדיפה הדתית של היוונים היה הסכסוך הפנימי שהלך וגבר בין יהודים דתיים לבין אלה שהושפעו מהתרבות היוונית — המתיוונים.

מה שאנו יודעים על המלחמה ועל נס חנוכה מגיע מההיסטוריון יוסף בן מתתיהו ומספרי המקבים. מתתיהו וחמשת בניו — המקבים — הם שהובילו את המרד נגד אנטיוכוס הרביעי.

מתתיהו פותח את מרדו בהריגת פקיד יווני ויהודי מתיוון שעמד להקריב קורבן לאל היווני זאוס. מאוחר יותר, כשמתתיהו מת, בנו יהודה מקבל את הנהגת המרד. תחת הנהגתו של יהודה, המקבים מצליחים להשלים את מה שמתתיהו החל — שחרור בית המקדש וירושלים, וחופש לעם היהודי.

האם זה הסיפור היחיד על חנוכה שמופיע במקורות ההיסטוריים? הרב פורמן מדבר על קשר אפשרי לסיפור חנוכה קדום יותר בתורה — סיפור המסתיים בשלום בין היוונים ליהודים. הרב פורמן מציע שסיפור זה עשוי להכיל רמז להבנת הדרך שבה, אם בכלל, רעיונות ההלניזם יכולים להשתלב בחיים היהודיים.

בנוסף לניצחון הצבאי המדהים, חג החנוכה חוגג ניצחון רוחני. כאשר היהודים חנכו מחדש את המקדש, הכהן הגדול מצא רק פך שמן טהור אחד. אולם השמן הספיק באורח פלא לשמונה לילות — בדיוק מספיק זמן להכנת שמן חדש להדלקת המנורה. חכמינו קבעו חג של שמונה ימים לזכר הנס הזה, שאליו אנו מתייחסים היום כנס חנוכה.

מסורות חג החנוכה

ישנן מסורות ומנהגים רבים לחגיגת חנוכה, וביניהם תפילות הודיה, הדלקת נרות חנוכה, אכילת מאכלים מטוגנים מסורתיים, ושפע של משחקים ושירים.

תפילות, פיוטים ושירים מסורתיים

בחנוכה אנו מוסיפים שתי תפילות יומיות: הלל — שיר של שמחה והודיה — מתווסף לתפילת שחרית במשך שמונת ימי חנוכה, ואנו מוסיפים את ״על הניסים״ — תפילת הודיה לה׳ על הנסים שעשה לנו — לתפילת העמידה.

״מעוז צור״

פיוט יפהפיה שאותו אנו אומרים לאחר הדלקת הנרות. לפיוט שישה בתים. הבית הראשון והאחרון עוסקים, בלשון הווה, בתקוות העם היהודי לגאולה הסופית ולבניית המקדש מחדש. ארבעת הבתים האמצעיים עוסקים בארבעה אויבים שהובסו: פרעה במצרים, נבוכדנאצר וגלות בבל, המן וסיפור פורים, ואנטיוכוס והיוונים בסיפור חנוכה. למרות המצוקה מכל אויב, העם היהודי גבר. נוהגים לשיר מעוז צור לאחר הדלקת נרות חנוכה.

״על הניסים״

תפילה הרמונית הנכללת בתפילת העמידה. בתפילה הקצרה אנו מודים לבורא עולם על שפע הנסים המופלאים שעשה לנו. רבים שרים את ״על הניסים״ בסעודות חג או בתפילה.

משמעות הדלקת החנוכייה

הדלקת נרות היא אחד המנהגים הסמליים ביותר של החג, הקשור לתולדותיו. בכל לילה, זמן קצר לאחר רדת החשיכה, אנו מדליקים את החנוכייה.

בלילה הראשון של חנוכה מדליקים נר אחד ועוד שמש. בלילה השני — שני נרות ושמש. בלילה השלישי — שלושה נרות ושמש. וכך הלאה, עד שבלילה האחרון מדליקים שמונה נרות ושמש.

המנהגים משתנים לגבי מי מדליק. בבתים אשכנזיים רבים, כל המבוגרים והילדים מדליקים חנוכייה משלהם. בבתים ספרדיים רבים נהוג שאדם אחד, לרוב ראש המשפחה, מדליק בשם כל המשפחה.

לחנוכייה שמונה קנים ושמש. למנורה שהכהן הגדול הדליק במקדש, לעומת זאת, היו שבעה קנים.

מאכלי חנוכה מסורתיים

רבים נהנים ממסיבות חנוכה הכוללות מאכלים מטוגנים בשמן. שני מאכלים פופולריים הם לביבות וסופגניות.

משחקים ופעילויות

ילדים אוהבים לשחק בסביבון בחנוכה. לסביבון ארבע פאות, ועל כל אחת אות עברית אחרת: נ, ג, ה, ש — ראשי תיבות של ״נס גדול היה שם״. בירושלים, בסביבונים רבים האות ״ש״ מוחלפת ב״פ״ — ״נס גדול היה פה״.

יש המשחקים כדי לזכות בדמי חנוכה, אך לעיתים קרובות מחליפים את הכסף במטבעות שוקולד.

ברכות החג

בחנוכה נהוג לברך חברים ובני משפחה ב״חנוכה שמח״ או ב״חג אורים שמח״.

מתי חל חג החנוכה?

היום הראשון של חנוכה הוא תמיד כ״ה בכסלו בלוח העברי.

תאריכי חנוכה הקרובים:

• 2026/תשפ״ז: שישי 4 בדצמבר – שבת 12 בדצמבר
• 2027/תשפ״ח: שישי 24 בדצמבר – שבת 1 בינואר
• 2028/תשפ״ט: שלישי 12 בדצמבר – רביעי 20 בדצמבר